אוקטובר 30, 2016

                                                                                                                                                          19.3.13    
עידית היקרה,

שנינו מרגישים שנפרדנו ממך באופן פתאומי מדי ובלי להביע את רחשי לבינו עד תומם.

בשנה זו, שהייתה כה משמעותית במסע שלנו את לקחת חלק חשוב וקרדינלי.

באנו אליך עם כמיהה עזה לקשר הרמוני אבל היינו תקועים בסוגיות הישנות שלנו.
כל אחד מאיתנו יש לו את הנרטיב שסוחב על עצמו אי אלו שנים והאג'נדות הללו לא
אפשרו לנו לצאת מתוך הלופ של התקיעות.

את נתת לשנינו מקום, הבנת את הילד/ה פנימיים שלנו, ההקשבה המדויקת שלך,
ההתעקשות שלך על כל פרט בינינו ושלא נוותר על מה שבאמת חשוב לנו!

 סייעת לנו לצאת מתוך הלבירינט של התקיעות והחזרה האינסופית על האומללות שליוותה
אותנו כל השנים האלה באותן הסוגיות הבלתי פתורות.

אנחנו מודים לך על מי שאת, על הבלתי אמצעיות שלך, על הכנות, על זה שראית אותנו בגובה עיניים,
שליווית אותנו מתוך מקום של כבוד, קבלה, אהבה, אכפתיות , סבלנות ואמונה שאנו נצליח לשנות את הנחוץ שינוי.

היום, יותר מכול הימים, לפני פסח אנו מרגישים שאימצנו כלים שמיפים את חיינו, מקלים על ההתמודדות היומיומית
עם סוגיות שונות ומכניסים עומק למערכת היחסים שלנו ויצאנו מעבדות לחירות.

סוף סוף אנו יכולים לנשום לרווחה. אין דברים שנשארים במרתפי המרחב שבינינו ומעכירים את האווירה,
אנו יכולים לפתוח את סגור לבנו וכך רק להעמיק את הקשר במקום האיוּם שהרגשנו בעבר.

מאחלים לך ולבני ביתך חג פסח שמח, מלא אביב בביתכם החדש והמחודש.

באהבה רבה

אלה ואודי

תגובות